שי ורויטל הגדירו לעצמם מטרה של חופש כלכלי,

כשהמשמעות עבורם:

רשת ביטחון של חצי שנה בגובה המשכורת המשותפת 

(28,000 ש”ח נטו כפול 6 חודשים= 168,000 ש”ח) בחיסכון סולידי.

הכנסה פאסיבית חודשית בגובה של 10,000 ש”ח בתוך 5 שנים

 ו-20,000 ש”ח בתוך 10 שנים.

אז איך מתחילים?

מתחילים מהבית, מכלכלת המשפחה שלנו – 

בוחנים את החובות שלנו ומזהים מה ניתן לחסל על ידי התייעלות כלכלית. 

חובות, ככלל, מעיקים על ההתנהלות השוטפת שלנו ויותר מכך, 

מעיקים עלינו נפשית ותוקעים אותנו במקום לא טוב מבחינת היכולת שלנו 

להתבונן בתמונה השלמה. 

כשאנחנו “ממונפים” יתר על המידה בהלוואות לצריכה, 

אין שום אפשרות להגיע לחופש כלכלי. 

(מלבד הלוואות שיקדמו אותנו למטרות שהגדרנו

 כמו משכנתא, הלוואת לימודים, הלוואה לקידום עסק)

בחינת עומק של ההוצאות שלנו אל מול ההכנסות :

אנחנו חייבים להגיע למצב בו ההכנסות עולות על ההוצאות.

כל מצב אחר לא יאפשר לנו להתקדם להגשמת מטרת

הרווחה הכלכלית שלנו, הביטחון הכלכלי והחופש הכלכלי. 

ברגע שנרוויח יותר,

הנטייה הטבעית שלנו תהיה לבזבז יותר.

 אני זוכרת תקופות של בלימת הוצאות כדי להתאזן,

 וברגע שנכנס סכום כסף כלשהו, היתה תחושה של

 הנה אפשר לקנות את כל מה שרצינו ולא קנינו! 

מזכיר מאד את הדיאטה-כשאנחנו בדיאטה,

 ומתאמצים לא לאכול דברים אסורים לאורך זמן,

ברגע שנגיע ליעד של הורדת המשקל,

נרגיש שהכל מותר ואפשר שוב לאכול

את כל מה שמנענו מעצמנו כל התקופה.  

טיפול בממצאים שלנו: 

מיפינו את ההוצאות וההכנסות,

 זה הזמן לבחון את שני צידי המטבע-

מצד ההוצאות, איפה ניתן לצמצם בלי לפגוע באיכות החיים שלנו,

ומצד ההכנסות-האם יש דרך להגדיל הכנסות.

המיפוי שעשינו יראה לנו במיידי :

איפה ההוצאות הגבוהות שלנו

ויאפשר לנו לשאול את השאלות הנכונות:

האם ההוצאה הזאת מוצדקת?

מדוע אנחנו משלמים כל כך הרבה עבור ביטוחים?

האם אפשר להוזיל הוצאות תקשורת, או מזון לדוגמא.   

זה הזמן והמקום לבחון כל סעיף בהוצאות.                                            

לבחון את החיוניות שלו. החלטתם שהוא חיוני?

אולי אפשר להוזיל את העלויות שלו.

בלי חיסכון אין סיכוי לביטחון כלכלי!

אם יש משהו שלמדנו ממשבר הקורונה, הרי שבלי חיסכון זמין, 

מעין חיסכון לשעת חירום,

אין לנו סיכוי להגיע לביטחון כלכלי.

כל משפחה חייבת להכין חיסכון של בין 3-6 חודשים של ההוצאות שלה. 

כלומר, משפחה שרמת ההוצאות החודשיות שלה עומדות על 15,000 ש”ח,

צריכה שיהיה לה חיסכון של 45,000-90,000 ש”ח 

(כפי שהראיתי במקרה של שי ורויטל בתחילת המאמר)

הכסף חייב להיות מחוץ לעו”ש,

ברמת סיכון לא גבוהה ובזמינות מיידית.

מעבר לכך נתחיל לבנות חסכונות

להגשמת המטרות לטווח קצר, בינוני וארוך

 כפי שהגדרנו אותן.

איך עוקבים אחר המצב הכלכלי שלנו?

נו טוב, אקסל או אפליקציית מעקב כלשהי.

כנראה שאי אפשר להתחמק ממעקב צמוד

 אם באמת שואפים להגיע לביטחון ולחופש כלכלי.

בנינו תקציב, כיוונו את הוויז להגעה ליעד

ועכשיו צריך מעקב צמוד כי אחרת זה לא יקרה.

 ברגע שיש מעקב חודשי צמוד,

כל סטייה מתגלה מהר ואפשר לתקן

או לעשות התאמות במידת הצורך.  

רוצה או צריך?  

הגענו בשעה טובה ומוצלחת לאיזון.

ההוצאות שלנו קטנו ביחס להכנסות ואז עולה השאלה 

:בעצם למה למנוע מעצמנו להגשים את הרצונות שלנו? 

כמובן שזו לא השאלה הנכונה. 

זה בדיוק הזמן להבין מה באמת חשוב לנו, 

מה מוביל אותנו בסדרי העדיפויות שלנו. 

על מה אפשר לוותר ועל מה לא נהיה מוכנים להתפשר.                                                       

ההמלצה שלי היא לשבת עם בן/בת הזוג, 

לשים על השולחן את סדרי העדיפויות של כל אחד מכם, 

ומתוך כך לגזור סדרי עדיפויות משותפים. 

כמובן שכל מה שמוגדר כ “צריך” יבוא ראשון בסדר העדיפויות, 

ומייד אח”כ נשלב את הרצונות והשאיפות שלנו. 

רק כשנהיה עם יד על הדופק, נוכל באמת להגיע 

לרווחה כלכלית